מרחב להעצמה הדדית, מההפריה ועד 120.
כשתינוק נולד הוא מבקש רק דבר אחד – להתקבל באהבה.
לא מעניין אותו כמה הוא שוקל או אם הוא מלוכלך, הוא רק רוצה לפגוש את ההורים שלו. לראות ולהריח את האנשים שאת קולותיהם שמע במשך תשעה חודשים. להרגיש רצוי, שייך ואהוב.
האם אנחנו מאפשרים לו? האם אנחנו מקבלים את התינוקות שלנו בברכה?
בצפרא, נפגשים, מקשיבים, פותחים עוד אפשרויות ומובילים זוויות ראיה ייחודיות והוליסטיות בנושאים בסיסיים בחיי הפרט ובחיי החברה בה אנו חיים:
מארג ההפריה, ההיריון והלידה והשלכותיהם על המשך חיינו.
מיניות, פוריות ושליטה– תולדות הקשר בין נשים וגברים.
קבוצות שיח להורים לפני, ואחרי לידה.
"תיקון לידה" לאחר לידה מאתגרת
שלל הפעילויות של 'צפרא' מיועדות לכולם. לאנשי טיפול, חינוך ורפואה, לחוקרי אקדמיה, להורים טריים ולהורים שבדרך וכמובן לעוברים ולתינוקות
צוות 'צפרא' מגוון וכולל מנחים מנוסים מתחומי הטיפול הרגשי והגופני, מיילדות, רופאים, אנשי חינוך, מטפלים בתנועה, עולמות הרוח, בקונסטלציה במשפחתית, ליווי לידה, התפתחות הילד ומחקר. כולם מומחים בתחומם.
באנו להוביל דרך.
לקבל את התינוקות שנולדים לנו באהבה, לתמוך בהורים, בצוותי הרפואה וליצור יחד חברה בריאה מיסודה.
חגית בן-שחר מייסדת ומנהלת 'צפרא'
מטפלת בהבעה בתנועה (DMT) ובטיפול ממוקד גוף בטראומה (S.E. ו-E.M.D.R).
מהמובילות בישראל בטיפול ומניעה של טראומת לידה. פיתחה גישת אבחון וטיפול ייחודית 'מארג ההיריון והלידה' מטרתה לאפשר שיח, שינוי וריפוי מערכתי בשדה הלידה. מיועדת לזוגות, הורים, ילדים וצוותים רפואיים.
'מארג ההיריון והלידה' משלבת בתוכה את כל מרכיבי ה'אני'; הפן הפיזי, הרגשי, המנטלי והרוחני במארג היחסים הנוצרים בקליניקה.
בעלת MA בפולקלור – טקסים ואמונות עממיות. מרצה מבוקשת באקדמיה ומחוצה לה. ראש מגמה לשעבר, 'נשימה בשילוב אומניות' במכללת רידמן. בשנים האחרונות מלמדת באקדמית גורדון. חוקרת עצמאית. משלבת אקדמיה עם רפואה משלימה, מזרח ומערב, עוברים ומבוגרים, גברים ונשים. כתבה עשרות מאמרים. מחברת הספר: 'השחר של העידן השלישי' (2016) שוקדת בימים אלו על ספר נוסף העוסק בראשית החיים.
במאי 2017 נבחרה על ידי משרד הבריאות לשתף את אנשיו בחזונה של 'צפרא' לגבי הגיל הרך בישראל וטיפות החלב העתידיות במסגרת תכנון והערכות של המשרד. בעלת בלוג אישי 'תיקון לידה' ב-Ynet.
סדנאות
בכל מפגש טיפולי נחשפת אנושיות: רצון, כוונה, כאב, בלבול, שמחה אהבה. במפגשים זוגיים (בני/בנות זוג), דיאדיים (הורה וילדו) ומשפחתיים (הורים וילדיהם) האנושיות מועצמת. במהלך התהליך כשמגיעים לכנות, לנקודה בה כל אחד יכול להביע עצמו בבטחה נוצר קשר עמוק בינינו. בהמשך, כשזוכים ביכולת הקשבה ועיבוד משותף יורדת קדושה על כולנו.
במפגשים זוגיים, דיאדיים ומשפחתיים קיים פוטנציאל ריפוי גבוה. ניתן לעבד בהם יחד אירוע או תקופה מאתגר/ת, טראומטי/ת שחוויתם בעבר זה לצד זו.
מפגשי "תיקון לידה" להורים וילדיהם
תארו לעצמכם, שאפשר יהיה לעבד יחד עם הבן או הבת שלכם את הלידה הקשה בה נולדו. שיש מקום מפגש שבו תוכלו לפרוק מעליכם את המועקה ורגשות האשם שנוצרו בה. אפשר יהיה לספר ולהקשיב בבטחה להשתלשלות האירועים ולהשלכותיהם.
מפגשי "תיקון לידה" לזוגות
תארו לעצמכם, מרחב בטוח והנחיה מקצועית ואוהדת המאפשרים לכם לשתף את בן או בת זוגכם מאותם רגעים קשים מההיריון, הלידה וראשית ההורות. לומר את הדברים שלא העזתם להביע מחשש פן תכאיבו או תיפגעו. ועכשיו אפשר.
ספר 'השחר של העידן השלישי'
הספר 'השחר של העידן השלישי' נולד מתוך מסע חיפוש לספר אחר, העוסק בלידה, עליו אני שוקדת בשנים האחרונות.
הגעתי למאמר שסיפר על כפר בדרום הודו בו הנשים נחשבות טמאות גם בתקופת הריונן. בכדי שלא תגרומנה נזק לתעשיית החלב של הכפר הן מורחקות. גרות בבקתות מחוץ לכפר עד מספר שבועות אחרי הלידה. מקור נוסף, ציין שגם באחד משבטי האינדיאניים באמריקה נשים נחשבות טמאות לאורך הריונן.
הכרתי את רעיון טומאת הנשים בתקופות הנידה מהיהדות, אבל בהריון?!!
הממצאים הללו הרגיזו אותי. רציתי להבין מאיפה נובע רעיון "טומאת נשים"?
מי המציא אותו?
חקרתי, חיפשתי לא מעט ואפילו (לדעתי) הגעתי למקור- מנהג שהתחיל בדת עתיקה שהשפיעה (ועדיין משפיעה) על היהדות ועל האנושות כולה (התשובה בעמוד 108).
במהלך התחקיר, נפרסו בפניי מיתוסים, טקסים ומנהגים הקשורים לימים קדומים ומסתוריים. התקופה המטריארכאלית, עידן שלטון האלות הגדולות והנשים החכמות.
לאורך חיי למדתי שהייתה זו תקופה שלווה, בה הנשים החכמות של השבט הובילו את חבריו על פי קדושת המעגל וחוקי הלב. הסתבר שקיימות פנים נוספות לשלטון הנשים. פולחני המיניות המקודשת, קרבנות הבנים וסירוס כוהני-האלה גם הם ממאפייני המטריארכט. (ראו עמ' 43 ואילך).
'השחר של העידן השלישי' פורס רצף היסטורי מרתק שראשיתו במישורי הרוח והגשמתם בקבוצות ניידות קטנות של נוודים ולקטים, המשכו בהנהגת הנשים ולאחריה תקופת שלטון הגברים – הפטריארכט אותה אנחנו מכירים.
כיום ישנם סימנים רבים המעידים כי גם עידן הפטריארכט גווע. אנחנו חיים במעבר בין תקופת שלטון האבות לתקופה חדשה – העידן השלישי.
מה מביא איתו העידן השלישי?
האם המיניות, הפוריות והשליטה ימשיכו גם בו להיות הציר סביבו מתנהלים מאבקים?
האם הנשים חוזרות לשלטון או אולי הגיע המין האנושי לבשלות שתייצר שיתופי פעולה בין המינים?
המלצות הספר
מפגשי-שיח
גברים ונשים = מיניות, פוריות ושליטה?
מפגש שנוצר בעקבות כתיבת הספר 'השחר של העידן השלישי'.
בעצב תלדי
מה עובר על העובר?
מאז כניסת האולטרא-סאונד לשימוש במיילדות מתגלים רזים וסודות אודותיו.
בלוג
מאמרים מקצועיים
מן התקשורת
כבר נרשמתן לניוזלייטר שלנו?
צרי קשר
אנחנו כאן בשבילך, מוזמנת לפנות אלינו