tzafra.school@gmail.com
05 ליולי, 2018

למרות פסיקת בג"ץ, שינויים בדפוסי הלידה וההורות הטרייה בארץ ממשיכים לצבור הצלחות

275191-P5MTCM-807

לפני קצת יותר משבועיים דחה בג"ץ עתירה שביקשה לפתוח מחדש את מרכזי הלידה בישראל.

לכאורה, מדובר בפסק דין שמשפיע על שולי הלידות בארץ. משום שרוב הישראליות, למעשה 99.5% מהן יולדות בבתי החולים ורק כ-1,000 נשים (שהן פחות מ-1% מהיולדות בארץ), יולדות מידי שנה בלידות בית. אלף נשים מתוך 183,000 ומשהו לידות. אז למה להתעכב עליו?

לטעמי, נכון וחשוב להתייחס לפסק הדין הזה. למרות פסיקתו, קיימים בו גם סימנים לשנויים מרחיקי הלכת שהחלו להנץ בדפוסי ההיריון והלידה בארץ.

בשנים האחרונות מסתמן שינוי במודעות ובתפיסה של הלידה וההורות הטרייה בארץ. הזירה המרכזית לרב-שיח, למידע ושיתוף בתחומים אלו הינם הפייסבוק והאינטרנט. אלה הפכו למרחב תוסס, דינמי ומידי של מהפכה, לא פחות.

תנועת "נשים קוראות ללדת" קמה לפני כ-15 שנה בכדי לשפר את פני עולם הלידה בישראל. בשנים האחרונות החלה התנועה להתעורר מחדש. אקטיביסטיות מקבוצות היריון ולידה בפייסבוק נפגשו מחוץ למסך ולמקלדת תחת המעטפת מחודשת של "נשים קוראות ללדת". כשנציגה מכל אחת מהקבוצות שונות ברשת החברתית השתלבה להנהלה אחת. "אפס הפרדה" "עגולה" "זכותי ללדת" "קו ליולדת" ואקטיביסטיות נוספות חברו, ומאז פועלות הן יחד לשינוי עמוק בשדה ההיריון והלידה בארץ. אחד הפרויקטים המהפכניים שלהן הוא קו ליולדת - קו טלפוני אליו נשים יכולות לפנות לאחר שנפגעו בלידה. ההכרה בטראומת לידה ובאלימות מיילדות מקבלת לאחרונה הכרה בעולם המערבי ובישראל.

כיום, אחת הקבוצות הסוחפות ברשת הינה קבוצת "אפס הפרדה". אליענה עובדיה, אישה צעירה מאזור המרכז, מצאה את עצמה חסרת אונים לאחר הפרידו אותה מתינוקה שאך נולד. התפיסה שהייתה מקובלת של הפרדה בין אימהות ליילודים לא היה מדויק עבורה. חלפו מספר שנים, אליענה חוותה לידות נוספות ותחושתה רק התחזקה. היא החליטה לעשות מעשה. הקימה קבוצה סגורה ודף ציבורי בפייסבוק, מתוך כוונה ליידע יולדות נוספות על זכותן להישאר עם תינוקן לאחר הלידה. די מהר חברו אליה אימהות נוספות.

בקבוצת "אפס הפרדה" חברות היום, למעלה מ-23,000 נשים הריוניות, עמוד הפייסבוק שלהם מונה עוד 22,000. עוקבים אחרי פוסטים שעולים כמעט מידי יום בקבוצה, רופאים, מיילדות, דוברי בתי חולים ועוד רבים וטובים. מנהלות הקבוצה, נקראות לבתי חולים לייעץ לצוותים ולהנהלות. הן משמשות פה ליולדות הישראליות. תנועת "אפס הפרדה" הוכיחה שניתן לעשות מהפכות בעולם האמתי באמצעות הרשתות החברתיות. אימהות צעירות סחפו אחריהן אלפי נשים ובסופו של דבר העלו מודעות, שינו נהלים ויצרו מציאות לטובת האימהות והתינוקות בכל בתי החולים בארץ. בזכותן מקימים מחלקות עם אפשרות לשהות מלאה או חלקית של היילוד לצד אמו החל מהלידה ועד יציאתם הביתה. בזכותן משתנים גם ניתוחים קיסריים לניתוחים ידידותיים יותר ליולדת, ליילוד ולאב.

אך, ככל שהשיח הישראלי מתרחב ומודעות הנשים והגברים עולה מקשיח משרד הבריאות את עמדותיו.

עמדות שבאו לידי ביטוי בתגובתו לעתירה שהוגשה נגדו בבג"ץ המדובר.

בבסיס הדיון המשפטי ניצבה מחלוקת בהגדרת הלידה. הדיון סבב סביב השאלה: האם לידה הינה הליך טבעי או הליך רפואי?

העותרים מאמינים שלידה הינה הליך טבעי ולכן יכול להתרחש גם מחוץ לכתליי בתי החולים, בעוד שמשרד הבריאות טוען שהלידה הינה הליך רפואי ויש לקיימו תחת פרוטוקולים והתערבויות רפואיות, בחדרי הלידה המודרניים והמאבזרים. מי צודק?

שני שופטים, כבוד השופט סולברג וכבוד השופט אלרון קיבלו את פרשנות משרד הבריאות ודחו את בקשת העותרים ואילו כבוד השופט גרוסקופף היה בעדם. דבריו של השופט שהחזיק בדעת יחיד שווים קריאה!! הם משקפים את המהפכה. "לשיטתי" כותב השופט המלומד, "סיוע טבעי ללידה אינו בגדר 'טיפול טבעי' ועל כן אין מניעה... כי יינתן במרכז לידה טבעית שאינו מהווה חלק מבית חולים". זאת ועוד באשר למחלוקת השנייה מי יקבע היכן תתקיימנה לידות? טוען השופט גרוסקופף שמשרד הבריאות הודיע, באופן מוצהר, "שהוא מכבד את הזכות והחופש של כל אישה לבחור היכן ללדת" אך בפועל הוא מצר את צעדיהן של היולדות בנושא זה. לדעתו המשרד איננו מוסמך לפעול כפי שפעל. "אסתפק לעניין זה 'בהערה אזהרה' בלבד. הרושם המצטייר מהדיון בעתירה זו שמשרד הבריאות נוקט כלפי מרכזי הלידה הטבעי בקו של 'הכבדה לשם הכבדה'..." כך, במילים מפורשות אלה מזהיר שופט הבג"ץ עופר גרוסקופף את משרד הבריאות שהתנהלותו איננה נקיה ואף לוקח לעצמו חופש לנהוג מעבר לסמכותו.

עושה רושם שהמילה האחרונה בנושא טרם נאמרה.

הטור המקורי פורסם בבלוג 'תיקון לידה' ב https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5294976,00.html  :Xnet